תסמונת קרע 'שרוול הגידים' של הכתף 

תסמונת קרע 'שרוול הגידים' של הכתף

פרופסור דוד מנדס


מהו 'שרוול הגידים' של הכתף?

מפרק הכתף מורכב משתי עצמות: עצם הזרוע ועצם השכמה (סקפולה), ולהן טווח תנועה גדול יותר מכל מפרק אחר בגוף. עצם השכמה משמשת, בין היתר, מוצא לארבעה שרירים חזקים, שתפקידם לסייע בהרמת הזרוע כלפי מעלה, לסובב אותה כלפי פנים וכלפי חוץ ולפשק או לקרב אותה ביחס לגוף. קצות השרירים האלו כשמתחברים לשתי גבשושיות (טוברוסיטי) סמוך לראש הזרוע הופכים לגידים רחבים שעוטפים את מפרק הכתף מאחור,מלמעלה ומלפנים בצורת 'שרוול '.

'שרוול הגידים' שעוטף את ראש הירך מלווה אותו בכל תנועותיו. תנועה זו קורית בחלקה במרווח
שמתחת לגג של המפרק - האקרומיון. זו תנועה חלקה וחסרת חיכוך הודות לבורסה עם מעט נוזל סיכה בתוכה שמפרידה בין האקרומיון לגידים. אם הגידים מתעבים כתוצאה מתהליך דלקתי או ניווני או אם שוקע בהם מלח סידני, תנועת 'שרוול הגידים' גורמת לחיכוך ושפשוף כנגד עצם האקרומיון וזה גורם לכאב.

מהו 'קרע' בגידים ומהי 'תסמונת דחיקה'?

בגיל העמידה ובדרך כלל בעבודה שדורשת הפעלה של הכתפיים מתרחש תהליך ניווני ב'שרוול הגידים'. קורים אז שינויים ביוכימיים וסטרוקטורלים בסיבים של הגידים שעשויים בעיקר מחלבונים (קולגן). לחלקי הגיד שבו חלים השינויים הללו שוקעים לעתים קרובות מלחי סידן (סיד). התהליך הניווני מחליש את הגיד וכתוצאה ממאמץ של הכתף אפילו אם הוא מאמץ קל עלול הגיד להיקרע.
הקרע יכול להיות חלקי או שלם ובדרך כלל קורה בגיד העליון שנקרא סופרא- ספינאטוס, אבל יכול לקרות גם בגיד שנקרא אינפרא- ספינאטוס או בגידים האחרים.

הגיד הקרוע מכאיב בתנועת הכתף והכאב יכול להמשך גם במנוחה וגם להעיר משנת לילה. לעתים הכאב כל כך חריף שהסובל מגיע לחדר המיון עם כאב בלתי נסבל.

שולי הקרע עשויים להתרומם ולהתגלגל על עצמם ולגרום להתעבות נכרת של הגיד, שגודשת את המרווח
בין ראש הזרוע והאקרומיון. תנועת הכתף תגרום אז לדחיקה של הגיד הניזוק כנגד עצם האקרומיון. זו
תורגש על ידי הפציינט או תישמע 'קליק' מכאיב מאד, ותגרום להגבלה חמורה של תנועת הכתף.

מהן שיטות הטפול

המהלך הטבעי של המחלה הוא של נטייה לריפוי, אבל משך הזמן הוא ארוך מאד ועלול להמשך יותר משנה. במשך תקופה ארוכה זו יש להקפיד על שני דברים:
1. להימנע מנשיאת משא כל שהוא ביד הפגועה ולא לבצע שום פעולה שגורמת לכאב ולגירוי נוסף. פעולה מכאיבה קורית בהרמת הכתף כמו נטילת ספר ממדף גבוה, הנחת כלים לייבוש על מדף או תליית כביסה.
2. להקפיד על תרגול הכתף הפגועה לפחות פעם אחת כל יום על מנת שהכתף לא תאבד את טווח התנועה המלא שלה. התרגול מבוצע בשכיבה במטה כל בוקר. היד הבריאה נוטלת את כף היד של הכתף הפגועה כשהמרפקים כפופים ומרימה אותה מעל לראש (תוך כדי שכיבה) עד ששתיהן נוגעות בקיר שמאחרי הראש. התרגול נעשה מספר פעמים כשהכתף הפגועה פסיבית לגמרי, כך שלא תכאב כלל, שריריה רפויים ואיננה משתתפת באופן אקטיבי בתנועה שנעשית עד לנקודת הכאב.

הטפול התרופתי כולל תרופות נוגדות כאב ותרופות נוגדות דלקת.

זריקה של סטרואידים (קורטיזון) משולבת עם מרקאין (חומר אנסטטי) ממוקדת אל איזור הקרע והדלקת שסביבו היא טפול יעיל ביותר למי שאין התווית נגד. ניתן גם לחזור על הזריקה יותר מפעם אחת. כאשר מבוצעת בתנאים סטרילים איננה גורמת לתופעות לוואי.

מתי לבצע ניתוח ומהם סוגי הניתוחים?


ישנן שתי אינדיקציות עיקריות לבצוע ניתוח:
1. אם הכאב בלתי נסבל והטפול השמרני איננו עוזר.
2. אם הקרע ב"שרוול הגידים" הוא שלם או מסיבי ותפקוד הכתף מופרע במידה נכרת.


קרע מסיבי של הגידים ניתן לתפור. בתקופה שלאחר הניתוח מקובל לשמור על איחוי קו התפר על ידי שימוש בסד פשוק לכתף שמגן על התפר מפני מתח.

בתסמונת "דחיקה" נכרת החלק הקדמי של עצם האקרומיון וכך מתאפשר מרווח רחב מספיק לתנועת "שרוול הגידים" מבלי שיתחכך באקרומיון.

הניתוחים מבוצעים בהרדמה כללית, דרך חתך ברום הכתף או בעזרת ארתרוסקופיה, ובדרך כלל אינם דורשים אשפוז לאחר הניתוח.


לקריאת הכתבה במלואה - www.mendes-david.co.il